|
1. |
|
|
|
|
ashes are burning
the forest is dying
the smoke is suffocating
my soul
tender voice of crying
splitting the storming fire
mother is dying
underneath this scorching land
nowhere to run, nowhere to hide
there is no safe place on this ground
and as the flames spark the sky
we all fall down and die
ashes are burning the wind
|
|
2. |
|
|
|
|
רכבת הרים של תדרים לפתע הכל נהיה שטוח
שוב הוא מגיע השקט המתוח
וכמו חץ מקשת זה מתפרץ בשקט
מצייץ
'אין מי שישמע את העץ, נופל'
וכתגובה מתפרצת מערבולת צלילים טהורה
אבל הרעש של הנפילה בולע אותה
והיא מאבדת זהות בתוך ההמולה
מעין היפוך פאזה פאנאטי
ואני איכשהו בטעות נקלעתי
לתוך זה
רוצה או לא רוצה אין בררה, חייב לטעון את הרובה
בכדורים של רעל שמתפוררים לתוך המשקה
ואני שותה
כי מה כבר יש לשתות, בכל מקום שיש אדם יש גם משחטות
ולמען זה אני לא מוכן לחיות
או למות
לא רוצה להיות גיבור, לא להחליף את החושך באור
מעדיף להשאיר פתוח את מה שאת רוצה לסגור
בכנות
לחיות חסר זהות בעולם ללא מהות
נשמע יותר אמיתי מכל החרא שנבנה פה בשם הנוחות
שקר קהילתי קטן שהפך להיות מציאות
אבל בעולם הזה יש עוד מימדים
מסתבר
והאור שבקצה המנהרה - נכבה
|
|
3. |
|
|
|
|
and again
i can't
find my way
in this maze
i am lost
in the darkness
and again
i find myself
alone in
this maze
looking for you
will you send your hand down to me?
|
|
4. |
|
|
|
|
אל ה.. אל ההר
הרי אי שם הפסגה נמצאת
בתחתית הנפש
שם אל מעבר לאופק השיממון
ר-צח תן לכלום לכבוש אותך
ולחטא לסור ממך
רצח של זהות עצמית
אל ה.. אל ההר
אל ההר.. הרי אי שם
אולי אמצא פסגה
|
|
5. |
|
|
|
|
6. |
|
|
|
|
כמו ענן שאתמול הוריד גשם
ככה את מתאדה מהמציאות כאילו לעולם לא היית קיימת וכל מה שנשאר זה שלוליות
מה שחילחל יצר חיים אבל על פני השטח הוא יוצר מזיקים
יתושים מוצצים ממני את כח החיים בעוד אני טובע בשלולית של מים עומדים
ועננים לא ירככו לי את הנפילה מתחת לכרית של נוצות נשברת הביצה וממנה יוצאת מוגלה
בפעימות לבי האחרונות אני מצליח לחוש את הקצב מאט את הקצת שיש מת ואת כל מה שרמסנו בדרכינו לאמת שורד כנגד כל הסיכויים ויוצא להתמודד
להתמודד עם היובש הרי אם לא היה יורד גשם כלום לא היה מתייבש
ושדות החול היו אינסופיים עכשיו צמחו צמחים ואני צריך לשבת פה ולראות אותם מתים
נובלים ומרקיבים מתחת לכיפת השמיים עצימת העיניים השמש יוקדת מאז מנוסת הרגליים של טיפות הגשם שבעננים ובינתיים אני נשרף מהקרניים של השמש, מה שחימם אותי אמש
מה שחימם אותי אמש, אחז לי את הנפש בדרכה לצלול ברפש היום יהיה האחד
הוא שעצר את הרעידות, הרחיק את החושך ואפשר לי לראות היום יהיה האחד
האחד ששורף אותי על המוקד בעוד הוא מחורר את עיני עם יתד ומחבר אותי לאדמה אני שוקע בשלולית אבל הפעם זה כבר לא ממש נורא החול מסביבי נהיה טובעני אני נותן לו כל מה שהוא רוצה אבל הוא תובע את החופש שלי
ואני מתחיל לתהות
אולי גם בשבילי
החלום הזה הוא בלתי אפשרי
פעם היינו מדברים ב200 קמש היום המילים לא מצליחות לזחול מעבר לגרון אז הש אהובתי
|
|
7. |
|
|
|
|
מי שאין לו קול, איך ישמעו אותו צורח?
|
|
8. |
|
|
|
|
9. |
|
|
|
|
becoming a number
the mind is now slumber
i must fight against the process of becoming another
wish upon a falling soul
because a star crashes harder
and on the break of dawn i realize
i never was the other
stay away
stay away from it all
another oath is taken
behind them words
a soul is breaking
into little fragments of self
we fight -
someday we might -
find a way out
of here
how can i allow you
penetrate my heart through
walls i built in order to
stay away
from it all
|
|
10. |
|
|
|
|
11. |
|
|
|
|
טוק טוק טוק אף אחד לא בדלת יא מחוק
רק המסמר האחרון שננעץ וסיפוק
ממלא את דמך פאק מאיפה זה בא?
התרגלת להאמין לחארטות של עצמך
מציאות שטורפת את עצמה
במטרה לעכל את כל הזבל ולחרבן בועה
עכשיו הכל טוב ויפה עד שמגיע הגרזן
וקוטע את השלווה המזויפת שבהן
אכזבה! הגוף צועק והנפש בוכה
הביצה הזאת סמיכה היא מקשה על הנשימה
ירידה חדה בכל מה שהגדרתי כתקווה
אז אני מחפש את האמת שוב שתתן לי נחמה
החרא שבמח מתחיל להתפרץ
זה הקץ. אני מתחיל לתהות למה אני מתאמץ
הנוחות היא חומה ואני בוחר לנתץ
למתוח את הכלום כדי לשחרר שוב את החץ
שחור ולבן מכאן ולשם עולם שנדם ומהות שגוססת
אין מחר הכל נגמר והזמן נעצר מלכת
באי יכולת לנוע מתפוררת התווית של האתמול
ורק בנו של הכלום יכול לשאת את העול
בחצרות של מודעות מזויפת
הגנן תוחם את הטבע במסגרת
אמא טבע מתמוטטת
והזמן נעצר מלכת
|
|
12. |
|
|
|
|
i will not
tolerate you, not anymore
it's the rise of nothing
feeding on you all
carve the skin
hear it scream
pay for your sin
another day
another limb
and the torture never ends
no more - lies instead of lives
no more - nails in my eyes
my truth is my teacher telling me to revive
and as spirit resurect through wasteland, the rebel I&I awaken
weaver of the shadow
loomer of sorrow
you can deny but the truth is my own
in this path i pace for as long as i live on
you can deny but my life is my own
my mind will survive despite your brain wash
|
|
13. |
|
|
|
|
14. |
|
|
|
